<h1>רבינו ירוחם נט"ז ח"ו</h1>
<h2>דף ד:</h2>
מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה כדי שלא יצאו המי' חוץ לפרק ויטמאו הידים כי כשהאדם נוטל ידיו ושופך מהכלי שני פעמים על ידיו הראשונים טמאים והשנים מטהרים את הראשונים וטומאתן וטהרתן עד הפרק דוקא לפי' כשנוטל ראשונים ושניים חוץ לפרק לא טהרו שניים ראשונים שיצאו חוץ לפרק ואם השפיל ידיו וחזרו אותן שהן חוץ לפרק על ידיו טמאו ידיו לפי' צריך להגביה ראשי אצבעותיו למעלה כך פשוט בסוטה. וכן מוכח במסכת ידים. אם שפך מים על ידו אחת ושפשפה בחבירתה כדי שיטול שני ידיו אין נטילה זו מועילה ואפילו שפך האחרונים על ב' ידיו לפי שהמים ששפך על ידו אחת נטמאו וכששפשף בחברתה נטמאת חברתה שאין האחרונים מטהרים אלא המים שנטמאו מחמת היד עצמה ולא המים שבאו מחמת יד אחרת ולפי' השופך מהכלי על ידו אחת ונגע בשניה צריך לנגב ידיו. כל זה פשוט ומוכח במסכת ידים. נטל חצי ידו ואחר כך חצי אחר' אין ידיו טהורו' לחצאין פי' אבל אם נטל ידו אחת וחזר ונטל ידו אחרת ידיו טהורות כך פשוט בגטין. הנוטל צריך שישפוך אחר על ידיו ואם אין אחר יאחוז הכלי בראשי אצבעותיו וישפוך על ב' ידיו או ישפוך על זו רביעית ועל זו רביעי' ואחר כך ישפשפם זו בזו שהשופך רביעית על ידיו כא' אינו צריך מים אחרים לטהרם כך פשוט במ' ידים ומקוואות. וכבר כתבתי אם צריך כח אדם או אם יכול ליטלו ולטבול ידיו בתוך כלי. צריך ליזהר כשנטל מים ראשונים שלא ישאר על ידיו צרור או קיסם או שום דבר שהיה בתוך המי' שאם נשפך על ידיו צרור או קיסם ונשאר עליהן כבר נטמאו כדאיתא בידים ואין מים אחרונים מטהרים אלא המים שעל גב היד כך כתב הרא"ש וכן מוכיח וכן כתבו הפסקנים. מי שיש בידו מכה או רטיה נוטל ידו חוץ לרטיה או חוץ למכה כמו מי שנקטעה אצבעו שנוטל השאר וצריך ליזהר שלא יגיעו המים לרטיה שלא יחזרו המים שעל הרטיה ויטמאו היד כמו שכתבתי בצרור או ישפוך רביעי' כא' על היד ואם לא יוכל לטמא את הידים כתב הרא"ש והראב"ד בתשו'. נטילת ידים לא בעי כוונה לאכל חולין כגון שטבל ידיו באונס או בלא מתכוין עלתה לו נטילה כך פשוט בחולין.
